אני מאמין שבהגדרה – ליקב ללא כרם, אין זכות קיום, לכן, לאחר שהשקעתי בללמוד את אופן ייצור היין, ולייצר יין במהלך שנתיים, הדבר הדחוף הבא היה לנטוע כרם.
אז נכון, יקבים יכולים לעשות חוזים ארוכי טווח עם כורמים לצורך רכישת ענבים, הבעיה היא שכוח הקניה של יצרנים קטנים הוא אינו גדול והם נתונים לחסדי הכורמים. ואם יש משהו שאני לא יכול לחשוב עליו, זה להיות תלוי במישהו. אם זה זמני, ניחא, אבל לאורך טווח אני לא חושב שזה יכול להחזיק. אז החלטתי לנטוע כרם.
הכרם שמאחורי הבית
אני אוהב להיות בבית ואני אוהב שנוח לי. לכן העדיפות הראשונה שלי היתה לנטוע כרם מאחורי הבית. זה חסכוני בזמן ובמשאבים וגם אקולוגי יותר ובעיקר בעיקר- מגשים לי חלום שיושב לו באיזו פינה מבוקר אחד לפני המון שנים כשהתעוררתי בצימר בנאפה ואלי ולמרגלותי נגלה עמק ובו כרמים אינסופיים. אז חלום זה נחמד אבל הוא חייב להיות מגובה גם באישור מדעי, כי אמנם אני איש של חלומות אבל פחות אוהב לקחת סיכונים. לכן החלטתי לעשות בדיקת קרקע.
SIX FEET UNDER (כמעט)
1.80 מטר זה הגובה שהייתי צריך לחפור באמצע השדה בשביל לקחת דגימות קרקע והאמת היא שלהיכנס לעומק שכזה, היה די מלחיץ. אבל למזלי ביום שחפרנו הגיע אלי ד״ר יאיר מרגלית ידידי הטוב והתנדב לרדת איתי לבור. כשהוא לצידי זה כבר נראה אחרת (או לא?) אם הייתי מקשיב לו גם יכולתי לחסוך את עלויות הבדיקה, כי לו לקח רק כמה רגעים להגיד לי שהקרקע מתאימה לשתילת כרם, ולא רק זה, אלא שגם לאחר שלוש שנים, אני לא אצטרך להשקות בכלל. ובכל זאת, כדי לגבות את מה שאמר וכדי להרגיע את עצמי, שלחתי את הבדיקות למכון גילת שאישרו את מה שכבר ידענו. האדמה מתאימה וכך גם מזג האוויר. אפשר לצאת לדרך.
אז איך נוטעים? ומה נוטעים?
לאחר התייעצויות עם מספר מומחים החלטתי להחליט בעצמי ולנטוע את הכרם מזרח-מערב ולא צפון-דרום, מתוך הבנה שהכרם זקוק לרוחות מהים לקירור העלווה ולסיוע בהתמודדות עם מזיקים. את סוגי הענבים בחרתי על פי מרווחי זמן של הבציר, כך שישמש לי לעבודה רציפה ביקב בין אוגוסט לאוקטובר. (יינות לבנים, אחר כך יינות הבלנד ולבסוף הענב העיקרי).
בימים אלה נקצר השדה מהחיטה שגודלה עליו ואוטוטו תתחיל עבודת ההכנה ולאחריה הנטיעה. מבטיח לעדכן.
